סעד ואח' נ' "הפניקס" חברה ישראלית לביטוח בע"מ

פסק דין

ביום 23.6.04 הגיע רכב השייך לתובעת מס' 1 מסוג יונדאי מס' רישוי 6907810 (להלן: "הרכב") בגרירה למוסך יונדאי בעכו כשהוא סובל מפגיעה בחלק קדמי תחתון של הרכב. בהתאם לחשבונית שהוצאה על ידי המוסך, בוצעו ברכב: החלפת רדיאטור, תיבת הילוכים, קורה קדמית ופנס ערפל קדמי וכן בוצעו עבודות שונות ובסך הכל נדרשה התובעת לשלם את הסך של 19,393 ₪.

לטענת התובעים הנזקים הכלולים בחשבונית נגרמו כתוצאה מתאונה שארעה בעת שהתובע מס' 2 (להלן: "התובע") נסעו בכביש בכפר רמה כאשר באופן פתאומי שני כלבים התפרצו לכביש ובהעדר אפשרות לבלום את הרכב, פגע בהם (להלן: "התאונה").

השאלה הדורשת הכרעה בפני הינה האם הנזקיםה כלולים בחשבונית התיקון של המוסך מקורם בתאונה, במלואם או בחלקם?

1. התובעת פנתה לנתבעת, שהיא מבטחת הרכב, בדרישה כי זו תשפה אותה על מלוא סכום התיקון אולם תביעתה נדחתה לאחר ששמאי מטעם הנתבעת, מר סרוג'י (להלן:"סרוג'י'") קבע כי ברכב קיימים שלושה מוקדי נזק שהוגדרו על ידו כדלקמן:

א. נזק למוקד בחזית (הכולל נזק למגן רפש קדמי ולפנס).

ב. נזק למוקד מנוע ולתיבת ההילוכים (הכולל את החלפת תיבת ההילוכים ואת הרדיאטור).

ג. נזק למתלה קדמי ואחורי (הכולל החלפת מתלה קדמי וכיוונו).

על פי חוות הדעת של סרוג'י (שהסתמך על בדיקה של יועץ טכני מטעם הנתבעת, מר שאול יעקובי (להלן: "יעקובי")), רק הנזק למוקד בחזית מקורו בתאונה ואילו שני המוקדים האחרים לא יכלו להיגרם מהתאונה. לדעתו הנזק למתלה קדמי הינו מארוע קודם ואילו הנזק לתיבת ההילוכים, אינו יכול לנבוע מהתאונה כפי שתוארה על ידי התובע.

ראוי לציין כי סרוג'י ציין בחוות דעתו כי הבחין בנזק לצינור שמן מתכתי, המחבר בין תיבת ההילוכים לרדיאטור בחלקו התחתון, אולם בחקירתו התברר כי לא צילם צינור זה ואין בפני ראיה בדבר מהות הנזק שנגרם לצינור.

2. לאחר הגשת התביעה, אשר הוגשה ללא חוות דעת מטעם התובע, הגיש התובע חוות דעתו נגדית לחוות הדעת של הנתבעת שנערכה ביום 25.8.08, על ידי מר סלאמה (להלן: "סלאמה") והתבססה על צילומי הנזק של מר סרוג'י והמסמכים שהוגשו בפניו (שכן את הרכב כבר לא ניתן היה לבדוק מאחר ותוקן). בחוות דעתו הסכים סלאמה עם קביעת סרוג'י כי הנזק למתלה קדמי הינו נזק ישן, ואינו נובע מהתאונה. לפיכך, נותרה למעשה במחלוקת בין המומחים רק השאלה האם הנזק לתיבת ההילוכים נובע מהתאונה הנטענת אם לאו.

יצויין כי קודם להגשת חוות הדעת וגם בסיכומיהם מבקשים התובעים להסתמך על מכתבו של המוסך (ת/4) אשר נערך ביום 13.7.04 ואשר בו צוין כי "לפי חוות דעת מקצועית שלנו הסיבה לנזק לפי הבדיקה שלנו הצינור שמן של הגיר שמוביל לרדיאטור קירור, נשבר בתוך הרדיאטור ונכנס מים לגיר..." (כך במקור – פ.ל.) מסמך זה הוגש בהסכמת הצדדים שלא באמצעות עורכו תוך שמירת טענותיהם ביחס למשקל שיש ליחס לו. בסוגיה זו אני מקבלת לחלוטין את טענת הנתבעת כי אין לראות במסמך משום חוות דעת ואין בו כדי לתמוך בטענות התובעים באשר לקשר בין הנזק לתיבת ההילוכים לתאונה הנטענת שכן, ככל שרצו התובעים להביא חוות דעת מטעם מי מהמוסך אשר בדק את הרכב, היה עליהם לעשות כן בדרך הקבועה בתקנות ולא ניתן להסתפק במסמך זה, כתחליף לחוות דעת.

3. לפני שאגש לבחינת השאלה העיקרית כאמור לעיל, אסיר מעל הדרך טענת הנתבעת אשר הכחישה את עצם קרות התאונה. טענתה זו של הנתבעת נסמכת על כך שעדות התובע הינה עדות יחידה וכן על העובדה כי בכרטיס העבודה של המוסך (נ/5) צוינו בסעיף "דרישות הלקוח" הבעיות הבאות: "מערכת חשמל, נזילת שמן גיר, רכב מתחמם" ולא צוין דבר ארוע התאונה.

התובע בתצהירו ובעדותו חזר על תיאור התאונה כפי שפורטה בכתב התביעה ועדותו בענין זה הותירה בי רושם מהימן. התובע לא עומת עם הרישום בכרטיס העבודה (נ/5) וטענתו כי התקשר באופן מיידי לסוכן הביטוח והודיע לו על קרות התאונה, לא נסתרה על ידי הנתבעת.

לאחר שמיעת עדותו של התובע אני מקבלת את גרסתו באשר לאופן ארוע התאונה על אף היותה בגדר עדות יחידה של בעל דין שכן, לא היו נוכחים במקום התאונה עדים נוספים שהיה באפשרותו להעידם. גם בעובדה שסרוגי מצא שיש נזק לחזית התואם את מנגנון התאונה מצאתי משום חיזוק לגירסת התובע באשר לעצם ארוע התאונה.

4. נטל ההוכחה

בניגוד לטענת ב"כ התובעים, אין בקבלת גירסת התובע באשר לעצם קרות התאונה כדי להביא למסקנה כי בכך עמדו התובעים בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הנזקים הנטענים על ידם, נגרמו בתאונה נשוא התביעה. נטל ההוכחה המוטל על התובעים אינו מתמצה רק בהוכחת עצם התרחשות מקרה הביטוח אלא מוטל עליהם גם הנטל להוכיח כי הנזקים הנתבעים על ידם, מקורם באותו מקרה ביטוח. כפי שעמד על כך בית המשפט העליון מזה ימים ימימה: " נובע מכאן כי על המבוטח רובץ הנטל להראות שלושה אלו: ראשית, הסיכון אשר התממש הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה. שנית, הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה. שלישית, הנזק שנגרם ארע, במישור הסיבתי, כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה". (רע"א 3577/93 הפניקס נ' מוריאנו פד"י מ"ח (4) 70, 78 (1994).

הפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעים בסיכומיו מתיחסת לשאלת הנטל להוכחת התקימות חריג לכיסוי הביטוחי, וזאת לאחר שהמבוטח עמד בחובתו הראשונית להוכיח את קרות מקרה הביטוח והקשר בינו לבין הנזקים הנטענים. במקרה שבפנינו המחלוקת בין הצדדים אינה בדבר התקיימות חריג לכיסוי הביטוחי אלא היא נוגעת באופן ישיר בשאלת הקשר הסיבתי, דהיינו האם הנזק הנטען, מקורו במקרה הביטוח.

מעבר לנדרש אציין כי גם באם הייתי סבורה שנטל ההוכחה מוטל על הנתבעת, הרי שלאחר בחינת חוות הדעת של הצדדים והבנת יחסי הגומלין שבין תיבת ההילוכים לרדיאטור ומנגנון הפעולה של קירור השמן כפי שזה הוסבר בהרחבה על ידי המומחים בתיק זה, אני סבורה כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח במאזן ההסתברויות המוטל עליה, כי הנזק לתיבת ההילוכים אין מקורו בתאונה הנטענת על אף קביעתי כי זו אכן התרחשה כמתואר על ידי התובע.

לצורך הבנת קביעתי זו, אבחן להלן את חוות הדעת ועדויות עורכיהן כפי הובאו בפני.